ארט-אין מוצרים למטבח ולאמבטיה בע"מ נ' שיש דן - תעשיות שיש ואבן (1995) בע"מ ואח'

החלטה

1.תחילתו של ההליך שבפניי בבקשתה של המשיבה – הזוכה להטלת עיקול על כלל נכסי המבקשת אצל מחזיקים שונים וכן עיקול מטלטליה.

המבקשת איננה החייבת המקורית אך עפ"י הנטען יש להטיל העיקולים על רכושה בעילת הרמת מסך והחלפת ישויות משפטיות מהחייבים למבקשת כדי לחמוק מתשלום החוב למשיבה.

ביום 4.11.09 נתנה, במעמד צד אחד, החלטה על הטלת עיקול על זכויותיה של המבקשת אצל המחזיקים שפורטו בבקשה, מבלי שאושר עיקול מטלטלין.

2.בתאריך 5.1.10 הגישה המבקשת בקשה לבטול העיקולים אצל צדדי ג', המשיבה הגישה תגובתה לבקשה ובתאריך 17.1.10 נתנה החלטתה של הרשמת הדוחה את הבקשה לבטול העיקול הזמני.

בהתייחס להחלטה זו מבקשת המבקשת לקבל רשות ערעור.

המשיבה הגישה תגובה בכתב לבר"ע ועותרת לדחותה, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

3.מהחומר שבפניי עולה כי המשיבה הגישה כנגד המבקשת וכנגד נתבע נוסף תביעה בעילה של הרמת מסך בביהמ"ש השלום בירושלים, ועל כן ניתן לראות בעיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ כסעד זמני שהיה ניתן לבקש במסגרת התובענה הכספית בביהמ"ש.

אף הצדדים מתייחסים בכתבי טענותיהם לתובענה ולעקרונות בדבר הטלת עיקול זמני.

4.בהתאם להלכה הפסוקה מוסמך רשם ההוצל"פ להרים את מסך ההתאגדות גם בשלב הליכי ההוצאה לפועל במקרים המתאימים ובהסתמך על הראיות המובאות בפניו.

העיקרון עליו מבוסס הרמת המסך הינו מניעת הברחת נכסים ונסיון להתחמק מתשלום חוב פסוק, כאשר קיימת זהות בין החייבת לבין הצד השלישי לגביו מתבקשת הרמת המסך.

5.בבקשתה להטיל עיקולים על המבקשת בעילה של הרמת מסך, פירטה המשיבה את העובדות והנסיבות המצדיקות הרמת מסך ותמכה בקשתה בתצהיר מפורט.

בבקשתה של המבקשת לבטול העיקולים לא מצאתי התייחסות של ממש לעילת הרמת המסך, ואף לא הובאו עובדות לסתירת הטענה הלכאורית של ערבוב נכסים ושינוי זהויות במטרה להתחמק מהחוב הפסוק.

6.יצוין כי הקביעות בכל הקשור להרמת המסך הינן לכאוריות ועדיין לא הוכרעה התביעה והעיקולים הינם בבחינת סעד זמני בלבד.

עדיין לא התברר אילו מהעיקולים תפסו כספים וזכויות, ומכל מקום לא הובא מידע כזה בפניי, ותמיד שמורה למבקשת הזכות לבקש לצמצם את העיקול ו/או להמירו.

7.בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה כי המבקשת לא התייחסה בבקשתה לבטול העיקולים לפן העובדתי, ולא פרטה מדוע אין המדובר בנסיבות בהן ניתן להרים את המסך בינה לבין החייבת.

מעיון בתצהיר אכן עולה המסקנה לאמור לעיל ובנוסף אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה המבררת, ובוודאי כאשר יש בסיס של ממש לקביעות.

8.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.